גרמניה הינה אחת מארצות היין החשובות באירופה ואחת מעשרת יצרניות היין הגדולות בעולם. גפנים ניטעו בגרמניה כבר בתקופת הרומאים. עיקר הפעילות בתקופה זו היתה באזור אלזאס (כיום צרפת) ובאזור Pfalz. תחת הקיסר Charlemagne התפתח ייצור היין גם באזור המערבי של נהר הריין. במהלך ימי הביניים הכנסייה והאצולה המשיכו והפיצו את תרבות ייצור וצריכת היין ברחבי גרמניה. למרות שהיקפי הייצור לא התחרו באלו של צרפת ואיטליה, עודף היצור על הצריכה המקומית הביא לפיתוח מסחר בינלאומי וייצוא של היינות למדינות נוספות. מסחר זה ביסס את מעמדם של היינות הגרמניים בצפון אירופה.
כיום מרוכזים אזורי היין החשובים של גרמניה לאורך נהר הריין ויובליו. החשובים בין 13 אזורי היין הרשמיים הם: ריינהסן, פפאלץ, מוזל, מיטלריין, באדן, ווירטנברג, פרנקוניה ועוד. כשני שלישים מהיינות המיוצרים לבנים וזן הענבים החשוב והנטוע ביותר הוא כמובן הריזלינג. זנים לבנים נוספים הם מולר-טורגאו (ריבנר), סילבאנר, פינו-גרי (גראובורגונדר) ופינו-בלאן (ווייסבורגונדר). לצידם נטועים גם זנים בינלאומיים כמו שרדונה, סוביניון בלאן, גוורצטרמינר ונוספים. בין האדומים בולטים פינו-נואר (שפאטבורגונדר), דורנפלדר ופורטוגזר.
